שפינוזה צדק? כך הפילוסופיה שלו הפכה לרלוונטית מתמיד

ברוך שפינוזה, שהשבוע מציינים את יום פטירתו, הוחרם ע"י הקהילה היהודית. אבל נראה שמאות שנים אחרי מותו הרעיונות שלו על זהות, חדשנות וקהילה מתחברים דווקא לישראל מודל 2025

שפינוזה
שפינוזה | צילום: לא ידוע

השבוע לפני כמעט 350 שנה (348 ליתר דיוק) נפטר ברוך שפינוזה, הפילוסוף שהקהילה היהודית החרימה, אך הפך לאחד ההוגים המשפיעים ביותר בהיסטוריה. איך זה קשור לישראל 2025? מתברר שהתובנות שלו רלוונטיות עכשיו יותר מתמיד, במיוחד כשמדברים על זהות, חדשנות ואתגרים פוליטיים וחברתיים.

שפינוזה האמין שזהות היא לא משהו קבוע, אלא משהו שמתעצב כל הזמן בהתאם לנסיבות. ישראל 2025 מתמודדת עם שינויי עומק – מלחמה ארוכה, גלי הגירה, חיבור הולך וגדל לכלכלה הגלובלית, והתפתחות טכנולוגית שמשנה את הדרך שבה אנחנו מתקשרים וחיים. האם לא הגיע הזמן לחשוב מחדש על מה זה להיות ישראלי?

במציאות שבה החברה הישראלית מגוונת מאי פעם, עם קהילות שונות שמנסות למצוא מקום תחת אותו גג, הרעיונות של שפינוזה על סובלנות וקהילתיות יכולים להוות השראה. אם בעבר הזהות הישראלית הייתה ברורה וחדה, היום היא מורכבת יותר – בדיוק כמו העולם ששפינוזה תיאר, שבו הכול מחובר ומשתנה.

גם תפיסתו של שפינוזה על חופש מחשבה רלוונטית מתמיד. בעולם שבו מידע זורם במהירות מסחררת, ודעות מתנגשות בלי סוף, האם אנחנו באמת חופשיים לחשוב ולהביע את עצמנו? שפינוזה דגל בעולם שבו כל אדם רשאי לשאול, לבקר וליצור – אידיאל שישראל 2025 נאבקת עליו יום-יום.

אבל לא רק החברה הישראלית יכולה ללמוד ממנו – גם הפוליטיקה הישראלית נמצאת בנקודה שבה רעיונותיו רלוונטיים מתמיד. תפיסתו של שפינוזה על שלטון שמבוסס על חירות ודמוקרטיה עשויה לשמש השראה בתקופה שבה האיזון בין רשויות השלטון עומד במבחן מתמיד.

שפינוזה מנודה (Spinoza wyklêty)
שפינוזה מנודה (Spinoza wyklêty) | צילום: מאת שמואל הירשנברג, 1907

גם בתחומי הטכנולוגיה והבינה המלאכותית ניתן למצוא זיקה לפילוסופיה של שפינוזה. בעידן שבו מכונות מחליפות בני אדם בהחלטות קריטיות, האם לא כדאי לחזור לשאלות עמוקות יותר על מוסר, חופש וגבולות הכוח?

ולבסוף, תפיסתו שהאדם הוא חלק בלתי נפרד מהטבע יכולה להיות קריטית בהתמודדות עם אתגרי הסביבה בישראל. משבר האקלים כבר כאן, עם אירועי מזג אוויר קיצוניים, זיהום אוויר ומים, ואתגרים חברתיים וכלכליים שלא נראו בעבר. ההבנה של שפינוזה כי האדם אינו נפרד מהטבע אלא חלק בלתי נפרד ממנו, עשויה להוביל לשינוי מחשבתי – מעבר ממדיניות של ניצול משאבים להתנהלות אחראית יותר, שמבוססת על איזון ושימור לטווח הארוך.

במדינה קטנה כמו ישראל, שבה כל שינוי אקלימי מורגש היטב, ייתכן שהשקפתו ההוליסטית של שפינוזה היא בדיוק מה שדרוש כדי לפתח מדיניות סביבתית חכמה ואחראית.

אז אולי שפינוזה סולק מהקהילה היהודית בזמנו, אבל ייתכן שדווקא ישראל 2025 היא המקום שבו יזכה לתיקון, והרעיונות שלו סוף סוף יקבלו את הבמה שהם ראויים לה.

OSZAR »