סשה טרופנוב מדבר לראשונה: "אם כואב לי, לפחות אני עדיין חי"

שלושה חודשים אחרי שהשתחרר משבי החמאס, סשה טרופנוב סיפר לראשונה לגיא לרר על הליך הריפוי שהחל כבר בשבי ("אני חושב שעם הפוסט טראומה שלי, מה שאני אמור להתמודד איתו כעת, התמודדתי שם"), המציאות הקשה איתה התמודד ("אתה הופך לסיעודי אצל אנשים שלא רוצים לסעוד אותך") וזכרונותיו מאותה שבת שחורה ("כשהתחלתי לרוץ בקיבוץ התחלתי להבין מה קורה שם - אין לאן לברוח"). צפו בחלקו הראשון של הריאיון

זמן צפייה: 10:04

שלושה חודשים אחרי שהשתחרר משבי החמאס, סשה טרופנוב סיפר לראשונה לגיא לרר - בריאיון משותף עם אימו ילנה - על התמיכה הגדולה שהוא מקבל מהציבור ("אנשים מתחברים אליך כאילו אתה בן משפחה שלהם, מתרגשים, בוכים"), הליך הריפוי שהחל כבר בשבי ("אני חושב שעם הפוסט טראומה שלי, מה שאני אמור להתמודד איתו כעת, התמודדתי שם") וזכרונותיו מאותה שבת שחורה ("כשהתחלתי לרוץ בקיבוץ התחלתי להבין מה קורה שם - אין לאן לברוח").

כתבות נוספות:

עוד סיפר טרופנוב על המציאות הקשה איתה התמודד בשבי ("אתה בשנייה מבין שהחיים שלך תלויים באדם אחר - אתה הופך לסיעודי אצל אנשים שלא רוצים לסעוד אותך") ואיך הכאב הפיזי הפך למשני במרוצת הזמן ("הכאבים הם לא האירוע כאן - זה לפחות נותן לך להרגיש משהו;  אם כואב לי, לפחות אני עדיין חי").

חלקו השני של הריאיון עם סשה טרופנוב ישודר ב"הצינור" מחר (רביעי). 

OSZAR »