בג"ץ: ההליך שקבעה הממשלה למינוי נציב שירות המדינה - לא חוקי
בית המשפט העליון בפסיקה דרמטית: בדעת רוב קבעו השופטים כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי - ולפיכך ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית

פסק דין דרמטי בבג"ץ: בית המשפט העליון קבע הערב (שני) בדעת רוב כי מינוי נציב שירות המדינה מותנה בקביעת מנגנון מינוי קבוע שכולל הליך תחרותי - ולפיכך ההליך שבחרה הממשלה למינוי הנציב הבא אינו כולל ערובות מספקות לשמירה על אופיו העצמאי, הממלכתי והא-פוליטי של התפקיד, או לבחירת המועמד המתאים ביותר מבחינה מקצועית. עוד קבעה דעת הרוב כי אין עוד מקום לפרקטיקה ולפיה הדרג הפוליטי קובע ומשנה כראות עיניו את מנגנון המינוי על פי שיקולים שאינם גלויים לציבור.
בדעת הרוב החזיקו נשיא העליון יצחק עמית והשופטת דפנה ברק-ארז, כנגד דעתו החולקת של המשנה לנשיא נעם סולברג. הנשיא עמית הדגיש בפסק דינו כי העובדה שהממשלה מוסמכת למנות את הנציב בפטור ממכרז, אין משמעה כי נתון לה שיקול דעת בלתי-מוגבל או פטור מכללי המשפט המינהלי.
בנסיבות אלו נקבע כי משיבי הממשלה לא הוכיחו שהליך מינוי הנציב נקבע על סמך שיקולים ענייניים בלבד, לא הוכיחו כי החלטות הממשלה התקבלו תוך התעלמות משיקולים ענייניים שונים, וכן כי לא הוצג תהליך סדור של עבודת מטה או בחינת חלופות להליך שנבחר, ומשכך קיומה של תשתית עובדתית מספקת להחלטות מוטל אף הוא בספק - ומכאן שהחלטות הממשלה אינן יכולות לעמוד.

המשנה לנשיא סולברג, בדעת מיעוט, סבר כי דין העתירות להידחות בהיעדר עילה להתערבות בהחלטות הממשלה. הוא ציין כי קשה עד מאוד לקבוע כי קיימת חובה שבדין למנות את הנציב בהליך תחרותי, שכן החוק קובע פטור מפורש מחובת המכרז התחרותי.