החשש של נתניהו - והטיעונים של בר: לקראת הגשת התצהיר

לאחר שהיה אמור להגיש אותו היום, בג"ץ נעתר הערב (ראשון) לבקשת ראש שב"כ רונן בר ואיפשר לו להגיש את תצהירו לניסיון הממשלה לפטר אותו ולעתירות שהוגשו בנושא עד 12:00. במקביל, הניסיונות של הצדדים להגיע להסכמה על התאריך בו בר יפרוש לא צלחו, ובסביבת רה"מ חוששים ממה שבא צפוי לטעון בתצהיר.

ההסבר לדחייה הוא לכאורה טכני, שכן בר מנסה לגבש את כל הראיות והטיעונים לתצהיר. במקביל, בלשכת היועצת המשפטית לממשלה עדיין ישנה התעקשות על העניין העקרוני כי לא ניתן להתייחס לראש שב"כ כאל משרת אמון, ועל הנושא הזה הזה גם כן לא הושגו הסכמות.

בתצהיר בר צפוי לציין את התאריכים המדויקים ואת העובדות לגבי דרישות ראש הממשלה בנימין נתניהו לקבל חוות דעת ביטחוניות כדי לסייע לו בדחיית עדותו בתיקי האלפים, כמו גם את הנסיבות שהביאו את נתניהו לבקש מבר באופן חריג במיוחד להפעיל אמצעים של שב"כ כדי לעקוב אחרי פעילי מחאה.

בג"ץ כאמור נעתר מוקדם יותר לבקשתו של בר לקבל הארכה להגשת התצהיר, אך השופטים לא חסכו ממנו ביקורת: "חרף פרק הזמן הקצר של הארכה המבוקשת, הדעת אינה נוחה מהגשת הבקשה ללא פירוט מתאים של הטעמים לה, ובהתחשב בפרק הזמן שניתן לעריכת התצהיר".

לאחר הגשת התצהיר של בר, לנתניהו יהיו יומיים להגיש תצהיר נגדי, אשר יתייחס לטיעונים שיציב ראש שב"כ. עם זאת, בסביבת ראש הממשלה עדיין לא הוחלט באופן סופי האם באמת יוגש תצהיר שכזה.

בלשכת ראש הממשלה הגיבו לדברים: "פייק ניוז מוחלט. ראש הממשלה מוכן ומזומן להזים את השקרים שיופנו נגדו על-ידי רונן בר באמצעות ראיות אובייקטיביות מוצקות".

בתחילת החודש, בתגובה לעתירות שהוגשו בנושא, קבעה בהרב-מיארה בחוות דעת שהעבירה לבג"ץ כי החלטת הממשלה לפטר את בר "פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד", והאשימה בהתייחסות לחקירת פרשת "קטרגייט" כי הליך ההדחה "נגוע בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו - ויוביל להפיכת תפקיד ראש שב"כ למשרת אמון". כנספח לתגובת היועמ"שיית צורף מכתב חריף שכתב רונן בר עצמו, בו העביר מסר חריף לשופטים והאשים: "בגלל שלא נתתי חוות דעת שאין מניעה ביטחונית לכך שראש הממשלה יעיד במשפטו - החל נתניהו להגיד שיש לו חוסר אמון בינינו".

בהאשמה חמורה נוספת נגד נתניהו, ראש שב"כ הוסיף כי רה"מ ביקש להפעיל את יכולות שב"כ נגד פעילי המחאה נגדו: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".

בהמשך המכתב, בר הבהיר: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון' או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר. משעה שהתמנה לתפקיד, ראש השירות נדרש לפעול תוך ממשק עבודה מלא וענייני עם ראש הממשלה, אך בד בבד לפעול אך ורק למילוי תפקידיו על פי החוק ולמנוע כל ניסיון לשימוש פסול בסמכויות השירות ובכליו".

בנוגע לדרישת נתניהו לקבל חוות דעת שתאפשר לו לחמוק מעדות במשפטו, ראש שב"כ פירט: "במהלך חודש נובמבר 2024 דרש ממני ראש הממשלה, באופן חוזר ונשנה, לתת חוות דעת ביטחונית אשר תקבע למעשה כי הנסיבות הביטחוניות אינן מאפשרות את קיומה של עדותו הרציפה במשפטו הפלילי. לאחר שניהלתי תהליך מול כלל הגורמים המקצועיים וגובשה מעטפת אבטחתית ראויה, הגעתי למסקנה כי אין מניעה ביטחונית לקיום העדות במתכונת שנקבעה, ובהמשך מתכונת זו הוצגה בפני בית המשפט ואושרה על ידו. עדכנתי בכך את ראש הממשלה. אי-הסכמתי לקבל את דרישות ראש הממשלה בעניין זה, נתנה את האות להעלאת הטענה לפיה שורר בינינו 'חוסר אמון', כביכול".