ראש שב"כ ביקש הארכה להגשת התצהיר לבג"ץ עד מחר

ראש שב"כ רונן ביקש היום (ראשון) מבג"ץ הארכה להגשת התצהיר במסגרת ניסיון הממשלה לפטרו ועתירות הנגד עד מחר. אמש פורסם בחדשות 13 כי בר צפוי להתפטר באמצע חודש מאי, אחרי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ופעולות האיבה. בשיחה עם משפחות שכולות השבוע הוא אמר: "אין מנהיגות בלי קבלת אחריות". שופטי בג"ץ אישרו לו להגיש את התצהיר עד מחר בשעה 12:00.

בהחלטת השופטים נכתב: "חרף פרק הזמן הקצר של הארכה המבוקשת, הדעת אינה נוחה מהגשת הבקשה ללא פירוט מתאים של הטעמים לה, ובהתחשב בפרק הזמן שניתן לעריכת התצהיר".

בתחילת החודש, בתגובה לעתירות שהוגשו בנושא, קבעה היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בחוות דעת שהעבירה לבג"ץ כי החלטת הממשלה לפטר את בר "פגומה מיסודה ואינה יכולה לעמוד", והאשימה בהתייחסות לחקירת פרשת "קטרגייט" כי הליך ההדחה "נגוע בניגוד עניינים אישי של ראש הממשלה בשל החקירות הפליליות של מקורביו - ויוביל להפיכת תפקיד ראש שב"כ למשרת אמון". כנספח לתגובת היועמ"שיית צורף מכתב חריף שכתב רונן בר עצמו, בו העביר מסר חריף לשופטים והאשים: "בגלל שלא נתתי חוות דעת שאין מניעה ביטחונית לכך שראש הממשלה יעיד במשפטו - החל נתניהו להגיד שיש לו חוסר אמון בינינו".

בהאשמה חמורה נוספת נגד נתניהו, ראש שב"כ הוסיף כי רה"מ ביקש להפעיל את יכולות שב"כ נגד פעילי המחאה נגדו: "נדרשתי לעמוד על עצמאותי המקצועית גם באירועים הנוגעים לאופן הטיפול של השירות בסוגיות הנוגעות לאזרחי ישראל ובכל הנוגע להפעלת סמכויות השירות לפעולה מול אזרחי המדינה".

בהמשך המכתב, בר הבהיר: "ראש שב"כ מחויב ליישם את מדיניות הממשלה והעומד בראשה, אך הוא אינו 'משרת אמון' או 'נאמן אישי' של ראש הממשלה או של גורם מדיני או פוליטי אחר. משעה שהתמנה לתפקיד, ראש השירות נדרש לפעול תוך ממשק עבודה מלא וענייני עם ראש הממשלה, אך בד בבד לפעול אך ורק למילוי תפקידיו על פי החוק ולמנוע כל ניסיון לשימוש פסול בסמכויות השירות ובכליו".